שיפוץ דירה בצל הקורונה

את עשרת החודשים האחרונים אפשר להגדיר במילה אחת בלבד: הזיה. כל מה שהכרנו, כל מה שידענו – הכול השתנה לנגד עינינו, בלית ברירה. כשהאור נראה בקצה המנהרה, וכשהחיסונים כבר כאן, אפשר להסתכל לאחור ולבחון את הדברים בחיוך. כך בדיוק עשתה מעצבת הפנים שרית זיו אלון, שניגשה אי שם בתחילת התקופה המשונה הזאת לעצב בית כמעט מחדש. את מה שחיכה לה לאורך הפרויקט לא היה לה סיכוי לנחש לעולם.

"מדובר בבית בכפר סבא שבו זוג הורים עם שלושה ילדים – בן 12, בן 9 ובת 6", מספרת שרית. "זה היה פרויקט קסום שהתחיל ממש לפני שהקורונה נחתה בארץ, ובעיצומו של הסגר הראשון כבר היינו לאחר ההריסות. חוסר הוודאות היה קשה מאוד, וכלל כמובן גם עיכובים באספקת החומרים. מונחים מוזרים כמו 'הפרקט בבידוד' הפכו להיות רגעים מצחיקים ומלחיצים גם יחד".

הבית עצמו היה זקוק למרחב גדול, שכן במצב לפני השיפוץ והעיצוב המחודש היה קשה מאוד ולא נוח לארח בו, מה גם שפתרונות האחסון היו מעטים. והיה אתגר נוסף: לענות על כלל רצונותיהם של כל באי הבית. "בעל הבית רצה מראה נקי ומינימליסטי מאוד, אפילו הייטקיסטי וקר, ללא צבעים ועם שיק יוקרתי; בעלת הבית רצתה בית צבעוני מאוד, חם, מלא אופי ועם שיק אירופי וקריצה אקלקטית.

הילדים לקחו גם הם חלק בעיצוב: הבכור ביקש נדנדה, האמצעי רצה שיהיה קיר טיפוס בבית והקטנה פשוט ביקשה מקום שיהיה שלה בלבד. עם כל הבקשות הללו, והניגודים השונים, העיצוב הנורדי־סקנדינבי היה עבורי מעין 'אמצע מושלם'. כדי להשלים את התמונה הזמנו עבודות נגרות שעוצבו ונבנו במיוחד עבור הבית, וכללו גם את הספה, את פינת האוכל ואת שולחנות הקפה". התקציב לפרויקט היה 450,000 ₪, והוא ארך בסופו של דבר שלושה חודשים – זמן שיא במונחי קורונה. בסופו של דבר, כל אחד קיבל בדיוק את מה שרצה.

הסלון זכה גם הוא לתשומת לב נרחבת, כמובן, ראשית באמצעות הספה החדשה והמזמינה באפור בהיר, ולצידה הונחו שולחנות מינימליסטיים, כיאה לעקרונות העיצוב הנורדי, וכורסה שיקית ומעוצבת. על הרצפה, בדוגמת פישבון, הונח שטיח בגווני אפור ושחור, והטלוויזיה, כאמור, הוצבה על עמוד. המהלכים הללו הם בעיקרם אלו ש'פתחו' את החלל ויצרו בו את המרחב הגדול.

המטבח – המקום ל'השתוללות של צבעים'

כאמור, בעלת הבית רצתה עיצוב שינכיח צבעים וצבעוניות, ולאחר 'משא ומתן' בין באי הבית הוחלט כי המטבח יהיה המקום שבו הקסם יקרה – החלל שבו הצבעוניות תשלוט. "קבענו שבעלת הבית תבחר כיצד ייראה המטבח, וכי בשאר חלקי הבית יישמרו צבעים אכרומטיים שנעימים לכולם", מספרת שרית.

"המטבח ממוקם במעין נישה בתוך החלל הציבורי. הלקוחה, שביקשה מטבח בוורוד ובכחול, התלוננה במשך השיפוץ שאין מספיק ורוד בחלל, ולכן קיבלתי החלטה אמיצה: ויתרתי על חיפויים, וצבעתי את כל הנישה, כולל התקרה, בצבע שמן ורוד שתואם את הגוונים של הנגרות שבו. רציתי ליצור מראֶה של תמונה גדולה וצבעונית, בתוך השקט שהיה בשאר חלקי החלל הציבורי".

נפטרים מתוספות הגבס המצרות את החלל

"המהלך הראשון שעשינו במסגרת העבודות הוא לשבור את כל הגבס מהקיר בחלל הציבורי, שאליו הייתה צמודה פינת האוכל המקורית, למקם לצידו את הספה החדשה ולהעמיד את הטלוויזיה על עמוד – שלושה צעדים שפתחו באופן מלא את כל החלל הציבורי וגרמו לפתע לתחושה של בית ממש גדול", מסבירה המעצבת.

"כך נפטרנו מספות העור המאסיביות ומקיר הטלוויזיה שהיה עמוס בעבודות גבס בולטות שהצרו את החלל. פינת האוכל, שכבר לא צמודה לקיר, הוגדלה ומכילה כעת שולחן גדול עגול ושישה כיסאות מעוצבים. לצידה הוצבה עבודת נגרות משולבת בספריית ברזל, על קיר גדול מאוד".

לחזות את העתיד – עם פינת עבודה מרווחת

כפי שציינו בתחילה, הפרויקט הזה גלש עמוק אל תוך מציאות הקורונה המוזרה, שבמרכזה הצורך בעבודה ובלימודים מהבית. למרבה השמחה, המעצבת והמשפחה הבינו מבעוד מועד שיש צורך להשקיע כאן בפינת העבודה, וליצור אזור נעים ונוח לשהות. הפינה נבנתה במסדרון רחב, ש'מציץ' אל החלל הציבורי, וכך מצד אחד נשמרת בה הפרטיות – ומצד שני היא יכולה להיות חלק מההתרחשות בחלל הגדול.

גם בחדר ההורים נעשה שינוי גדול: "מיטת ההורים הייתה מופנית עם הגב לדלת, ומולה היה ארון גדול עם דלתות זכוכית שחורה, שהכבידו מאוד על האווירה בחלל", מציינת שרית. "סובבנו את האלמנטים ויצרנו הרמוניה, חדר נעים ומרווח הרבה יותר.

חדרי הילדים עוצבו בקלילות וצבעוניות נעימה ועל־זמנית, כדי שהם יישארו רלוונטיים עבור הילדים גם כשיגדלו. חדר המשחקים המקורי הוגדל, והבת עברה אליו. הבנים התחלקו בחדרים הנוספים. חדרי הרחצה זכו לעיצוב מיוחד, דרמטי משהו, ובחדר רחצה הכללי נבחר ריצוף ורוד – כקריצה למטבח ולחגיגת הצבעים שבו".

האם אפשר לבנות, לשפץ ולעצב גם בזמן הקורונה – ואפילו בסגר המחמיר ביותר? האם אפשר לענות על מבוקשם של כל בני הבית, ועדיין ליצור משהו מיוחד במינו? התשובה לשתי השאלות הגדולות הללו היא מוחלטת: כן, ללא ספק. שאלו את שרית ואת המשפחה החביבה מכפר סבא, שיצרו יחד מראה חדש ויפהפה לבית המיוחד שלהם.