נווה מדבר בלב העיר – שיפוץ דירה בגבעתיים

כשהלקוחה, תושבת בקעת הירדן, פנתה אל מעצב הפנים יהודה בן ישי, היה לה חלום ברור: להפוך את דירת הירושה שבגבעתיים לדירת נופש אורבנית – מקום שיאפשר לה לחזור אל ההמולה העירונית שכה התגעגעה אליה, בלי לוותר על השקט הפנימי שהיא מכירה כל כך היטב מחייה במדבר. דירה שבה תוכל לארח את ילדיה ונכדיה, לשבת עם חברות, ולקבל השראה.

הדירה, בת 130 מ״ר, שוכנת בלב גבעתיים בבניין שנבנה בשנות השבעים. במשך שנים ארוכות היא שימשה דירה להשכרה, והוזנחה לאורך הזמן. השיפוץ כלל חידוש מלא – החל מהתשתיות ועד לאחרון הפרטים – וחלוקה מחדש לשתי יחידות: דירה עיקרית של 85 מ"ר  ויחידת אירוח נפרדת בשטח של 40 מ"ר לילדים ולנכדים.

כבר במפגש הראשון בין המעצב ללקוחה, שהתקיימה בדירתו בתל אביב, היה ברור שזה חיבור מושלם. "אני רוצה דירה בדיוק כמו שלך", אמרה. מכאן נולד תהליך אינטימי של שיחה, חקירה משותפת, והקשבה מדויקת לצרכים ולרצונות – תוך התמסרות מוחלטת של הלקוחה לתהליך.

בעבור יהודה בן ישי, תהליך עיצוב טוב הוא קודם כול תהליך רגשי. הזיכרונות שהובאו מהעבר, הסיפורים, הבחירות הקטנות שהיו חשובות ללקוחה – כולם נשזרו בעיצוב ביד עדינה. "אני לא רק שואל איך הלקוח רוצה שהבית שלו ייראה", הוא אומר, "אני שואל איך הוא רוצה להרגיש בו".

מדבר כקו מנחה, אבן כהשראה

ההשראה לעיצוב הגיעה דווקא ממקום חומרי – ביקור משותף במפעל שיש עוררו תחושת נווה מדבר והפכו למפתח הסגנוני של הפרויקט כולו. כל בחירה בהמשך – מהרצפה ועד הווילונות – נגזרה מהרגע הזה.

רצפת הדירה כוסתה ברזינה בגוון חול טבעי. הנגרות כולה בוצעה מעץ אלון מולבן, שעבר גיוון קל ליצירת מראה דהוי ורך. החלונות, כולם בלגיים, נצבעו בגוון חום עמוק שהוסיף עומק ותחושת זמן. הטקסטיל, גם הוא, נבחר בקפידה, מבדים טבעיים ואורגניים, כאלה שלא רק נראים טוב, אלא גם מרגישים נכון.

הקו העיצובי מינימליסטי, אך לא מנוכר: אבן, עץ, ברזל – שלושה חומרים שמדברים בשקט ומאפשרים לרגש להוביל את התחושה בחלל.

 

חיים במרחב פתוח

החלל המרכזי – סלון, מטבח ופינת האוכל – תוכנן כמרחב פתוח שמחבר בין חוץ ופנים. האור הטבעי נופל ברכות על משטחי האבן והעץ, והגוונים הרכים ממשיכים את השפה המדברית שנקבעה מראש.
במטבח, ספי האבן הורחבו והפכו לספסל אינטגרלי, שמספק פינה שקטה לפתוח בה את הבוקר. גם כאן, הבחירה באבן טבעית כמשטח עבודה שומרת על עקביות חומרית ואסתטיקה מאופקת.

 

הסלון – שקט חומרי עם נוכחות רכה

הסלון משדר פשטות מדויקת ונינוחות שקטה. הספה הרכה בגוון אבן מגדירה את החלל מבלי להשתלט עליו, והשולחנות – אחד בהיר ורך, השני כהה ונועז – יוצרים יחד קומפוזיציה רגועה עם נגיעת קונטרסט. השטיח בגוון חול מוסיף מרקם טבעי, ותאורת הרצפה הקשתית שוברת את הסימטריה באלגנטיות. טוויסט קטן של צבע באגרטל מעיר את התמונה, מבלי להפר את השלווה.

כל פרט כאן מדוד, אבל לא נוקשה. עיצוב שיש בו מרחב נשימה, בדיוק כמו המדבר שממנו הוא שואב השראה.

 

חדר השינה – פרטיות שקטה עם הפתעה בפנים

חדר השינה הוא אי של שלווה – במראה נקי ומאוזן שממשיך את השפה המדברית של שאר הדירה. קירות בהירים, וילונות כבדים בגוון חאקי, שטיח טקסטורלי, ורהיטים בגווני עץ חמים ורכים יוצרים יחד מרחב רגוע ואינטימי. אבל רגע לפני שנכנסים לחדר, מגלים הפתעה עיצובית שמוסיפה קסם – הכניסה לחדר מוסתרת כחלק אינטגרלי מהספרייה הגדולה שבסלון. דלת עץ סמויה משתלבת במדויק עם קיר הנגרות.

בתוך החדר, לצד המיטה, מסתתר שולחן עבודה קטן עם כיסא משרדי שקוף, שמהווה פינת כתיבה או מחשב נוחה ופרקטית. גם כאן, הפלטה נשארת עקבית – עץ, אבן, ברזל וטקסטיל טבעי – והחלון הבלגי ממשיך להכניס אור רך ואוויר לכל פינה.

 

חדרי הרחצה – המשך הטבע

גם בחדרי הרחצה נמשכה השפה המדברית. הרזינה הבהירה כיסתה את הרצפות והקירות, ארונות האלון סיפקו חמימות, והאבן שימשה גם כאן כמשטחי עבודה וככיורים אינטגרליים. התאורה נבחרה בקפידה ליצירת אווירה רכה, לא מסנוורת, שמשרתת את התחושה ולא גונבת את הפוקוס.

 

אירוח נעים, פרטיות נשמרת

יחידת האירוח, שהוקצתה במיוחד עבור בני המשפחה, קיבלה את אותו יחס עיצובי – אותם חומרים, אותה שפה רגועה – אך הותאמה לצרכים שונים. יש בה תחושת ניתוק קלה, כאילו מדובר בצימר אינטימי בתוך העיר, אך הקרבה הפיזית מאפשרת חיבור תמידי.

 

הדירה הזו היא לא רק מקום. היא סיפור חיים.

מול החומר, התכנון, הסגנון – נמצא תמיד רגש. התוצאה הסופית היא דירה שמרגישה כמו המשך טבעי של נופי הבקעה, אבל ממוקמת בלב העיר. מרחב נעים, רגוע, אישי, ומדויק – כזה שמציע לא רק אסתטיקה אלא גם נחמה, שייכות והשראה.

נווה מדבר קטן בלב גבעתיים.