הבית החדש ברמת אביב הישנה (והטובה)

במבט ראשון תתבלבלו ותחשבו שמדובר בבית צמוד קרקע באיזה מושב, עם קריצה לכפריות ששייך לזוג מבוגר אבל מעודכן או לזוג צעיר מיושן… אבל הבית הזה שובר את כל המוסכמות. הבית בתל-אביב, שייך לזוג תל-אביבים מלידה והוא ממש לא כפרי.

"נתחיל מההתחלה" אומרת לנו המעצבת דפנה גרבינסקי, "פחדתי לקחת על עצמי פרוייקט בסדר גודל כזה רק בגלל שזה הבית של אחותי. פחדתי שהכל יתערבב והעניינים יסתבכו, בכל זאת, משפחה זה דבר רגיש אך במבט לאחור, אני מאושרת שלחצו עלי והתרציתי, לא יכולה לדמיין שמישהו אחר יעצב לאחותי את הבית שלה".

מדובר בדירה בת שתי קומות במבנה דו משפחתי צמוד קרקע בשכונת רמת אביב הישנה והטובה. הבית משקיף מעל חורשה יפיפיה. הבית שייך לאחות של המעצבת ולבן זוגה, שלושת ילדיהם וכלב – עד פה קלאסי. היא כוריאוגרפית, הוא-בוגר בצלאל עיצוב תעשייתי, שניהם התגלגלו בעולם שנים, צברו איתם אוספים שונים, גישות לעיצוב, אמנות והכל בטעם משובח ביותר. היה ברור למעצבת שהבית הזה צריך להכיל בצורה נכונה את כל החוויות שצברו מבלי שייראה עמוס, מוזיאלי וקל לתחזוק.

הזוג, בני ארבעים פלוס, רכשו את הבית כשהוא כבר היה בתהליך בניה ע"י יזם, נשאר להם רק לדייק אותו ולעשות את השינויים החשובים. "לא בחרנו שום דבר 'דמוי' בבית הזה, ואיפה שלא חייבים קרמיקות – אז לא חובה" מספרת המעצבת "גם כשהמליצו לנו על פרקט בגמר לכה, הלכנו על המיוחד והאחר, בגמר שמן, ובחוץ במרפסת השתמשנו באבן אמיתית בלו-סטון בהנחת פישבון תחומה במסגרת מיושרת". כשלא חושבים רק פרקטי ואחסון – יוצא בית משוחרר, מיוחד ואחר.

מדובר בבית חדש שמלאכת העיצוב בו החלה כאשר הבנייה כבר הייתה באמצעה, לכן כל התהליך ארך כשנה, פחות או יותר. זו דירה בת שתי קומות: קומה ציבורית, עליונה, שבה החללים הציבוריים הגדולים; וקומת מגורים, תחתונה, שבה חדרי השינה וחדרי הרחצה.

הרמוניה חפה ממניירות:

עיצוב הקומה העליונה – סלון ומטבח

"לבית היו במקור שתי כניסות – אחת לכל קומה – והחלטנו כבר בהתחלה להשאיר רק את הכניסה לקומה הציבורית, כדי שהבית יתפקד טוב יותר" כותבת דפנה. "בקומת הכניסה ישנם סלון ומטבח פתוחים, ביניהם פינת אוכל גדולה, ובהמשך לסלון – מרפסת שמשקיפה על כל החורשה. מאחורי דלת הכניסה יש גם שירותי אורחים מרווחים. בתקרה המשופעת יש חלונות סקיי-לייט שנותנים תחושה שמזכירה קצת את לונדון".

המטבח, מבית Dada מטבחים, כולל משטח נמוך שמעליו מדף ארוך ועליו כל האוספים וכלי הקרמיקה של בני הזוג. בהמשך למטבח מוקם לוקר גדול שמשמש כמזווה תומך, ומביא איתו עולמות אחרים לעומת הארונות הגבוהים הגנריים. "אני גאה באחותי ובבעלה שלא היו מנוהלים מההיסטריה של 'אחסון, אחסון, אחסון'", אומרת דפנה, "אלא שמרו על מטבח אוורירי וכיפי שמשוחרר מכל הלחצים האלה".

מן העבר השני של החלל הציבורי הגדול נמצא הסלון, ובו אחד הדברים החשובים מבחינת המעצבת – יחידה מיוחדת להצגת פריטי האומנות והספרים של המשפחה. "מדובר ביחידה נמוכה מפח, כמו שאני אוהבת, שמוצבת לאורך הסלון, יחידה תעשייתית פשוטה ולא מעוצבת מדי, שמציגה את כל הספרים ושאר אוספי האומנות". ספה גדולה ומרכזית, ולידה שני כיסאות ישיבה אייקונים ביותר בעיצוב של מרסל ברוייר, משלימים את מראה הסלון הגדול והמרווח.

בין המטבח לסלון מוקמה פינת אוכל גדולה עם כיסאות שונים, ואם הזכרנו קודם לכן את האוספים – גם כאן, הם בהחלט חלק מהעניין: "כיסאות פינת האוכל גם הם, למעשה, אוסף של המשפחה: כל כיסא נאסף בקפידה ועומד בפני עצמו, אבל יש משהו משותף לכולם שמקשר ביניהם".

ומה נעשה במרפסת? "בחרנו באריח בלו סטון שרוף בדוגמת פישבון, וסביבו הנחנו מסגרת מיושרת", מספרת דפנה. "השילוב הזה נותן מראה קצת יותר כפרי ואלגנטי – וגם אין כמו לדרוך על אבן אמיתית באזור החוץ של הבית". שירותי האורחים נצבעו בגוון פודרה בהיר של ראלף לורן; מוקם בהם כיור על מדף צף, וסביב קורה לופף גוף תאורה מברזל יצוק שהובא מפריז.

כל מה שצריך – לילדים ולמבוגרים

"כשיורדים במדרגות לקומת המגורים נתקלים ברחבה גדולה וכיפית שבה יש קיר טיפוס, פינת מוזיקה וקריאה, עמדת למידה לשניים ונדנדות", מספרת דפנה. "זה אזור שמכוון לילדים, כביכול, אבל תמיד אצלי – הוא לא ילדותי ומתחנף, וגם למבוגרים כיף מאוד לשהות שם מבלי להרגיש מטופשים או ילדותיים".

"שני הבנים ישנים בחדר משותף, עד שיגדלו ואחד מהם יעבור לממ"ד – שכרגע משמש כחדר משחקים מטורף וכיפי", אומרת המעצבת. "צבענו את הקירות בגוון ירקרק מעושן, ודאגנו להשאירו חף מעומס של צבעים ופריטים: יצרנו להם חדר שקט, מזמין ומרגיע. בהמשך הקומה נמצא החדר של הילדה, שם צבענו שני שליש בגוון ורוד מעושן. ארון עץ שקניתי כשהייתי בת 20 מוקם בחלל, וכך נוצר חדר מתיקוּת־על, בסגנון של בת הכפר…" חדר הרחצה של הילדים כולל כולו בירץ וטראצו אפור. ההשראה – בתי הספר של פעם. "אפילו במוסדות הללו אין התיילדוּת: הכול בוגר ולעניין, ומתאים מאוד גם לילדים וגם למבוגרים".

חדר המאסטר הורים נצבע כולו בצבע ירוק קוראל עמוק, "מטריף", כהגדרתה של המעצבת, גם הוא מחנות הצבע של ראלף לורן. הוא כולל ארונות ושידות עץ שהזוג אסף במשך השנים, ואלו השתלבו יפה בחדר, כחלק מהקסם המיוחד של הבית ושל בני המשפחה, לצד טקסטיל נעים בגוון חמרה.

בין אם אתם מעצבים בית לעצמכם ובין אם למשפחה, הדבר החשוב ביותר הוא ליצור מקום חם, אוהב, מפנק והכי משפחתי שיש.

קרדיטים:

פרקט – מודי

ספה – פנטהאוז

קיר טיפוס – אינסטהבלוקס

צבע – חנות הצבע של ראלף לורן

מטבח – דאדא מבית טולמס

ריהוט חלקי – בלומה מיי ואת הרוב הבאנו במכולה מדרום צרפת