בחזרה לנוף הילדוּת והפעם עם דירה מעוצבת

במקום כלשהו, עמוק בתוך הנפש או ממש 'מעל פני השטח', כולנו רוצים לחזור הביתה. לשוב לשכונה, ליהנות שוב ממראות הילדוּת הקסומים והבלתי נשכחים שלנו. עבור רבים מאיתנו אין לזה תחליף, וגם אחרי עשרות שנים של נדודים – מבחינתם החלום הזה חי ובועט. וכשעושים זאת, סוף־סוף, ומוסיפים לזה עיצוב פנים נהדר שמשדרג את הבית, מקבלים תוצאה ותחושה שיישמרו לשנים ארוכות.

"מדובר בדירה בשכונת בבלי, של זוג צעיר בשנות ה־30 לחייהם עם ילדה קטנה, ועוד ילד 'בתכנון'", מספרת המעצבת דפנה גרבינסקי. "האֵם עובדת מהבית, בחורה תל אביבית עם מודעות לעיצוב ולאסתטיקה, שחזרה אל שכונת ילדותה; האב מנהריה, פחות בענייני עיצוב – יותר מרוכז בפרקטיקה של הדברים".

כשמחליפים את מיקום המטבח והסלון

התכנון מחדש של הדירה התבסס על התכנון המקורי, שכן מדובר בדירה נתונה צרה יחסית וארוכה. השינויים התמקדו ביישור קווי החללים, בשינוי ה'שיח' בין המטבח לבין סלון, במיקום פינת אוכל, בהוספה של חדר רחצה (בחדר מאסטר ההורים), ובהגדלה של החדרים. "בראייה כללית בחרתי בסגנון נורדי קלאסי, עם קירות לבנים, פרקט חום-צהבהב, פלטת צבעים נורדית טבעית וחמה, מטבח לבן, שיש קררה ופינת אוכל עגולה מעץ", מפרטת דפנה. שלב התכנון ארך חודשיים, ושלב הביצוע – שלושה חודשים.

אחד הצעדים המרכזיים והחשובים ביותר בתהליך היה, כפי שציינו קודם, עבודה על יחסי הגומלין בין המטבח לבין הסלון. "הפכנו בין החללים, כדי להשיג אינטימיות רבה יותר באזור הסלון וכדי שהמטבח ופינת האוכל יזכו לנוף הנשקף מהוויטרינה הגדולה והמרכזית בבית", מתארת דפנה.

הספה שהוצבה בסלון היא ספת custom made, "המאפשרת רביצה ותחזוקה פשוטה מבחינת כתמים וכדומה", כדברי המעצבת. היא פונה בגבה לספרייה ענקית, שבחלקה התחתון מקום אחסון גדול וסגור. "

דרמה קווין (סייז)

"כשהגענו לחדר ההורים, שם עלה בי הדחף להפתיע", ממשיכה דפנה. "צבענו את כל החדר באפור כהה מאוד, שייתן תחושה של חמימות ומעט דרמה. בכניסה לחדר יש מעין חדר ארונות עם שני ארונות מקבילים, ובגב שלהם יש טלוויזיה שפונה למיטה. כך הבטחנו שגם בחלל הזה יהיו די פתרונות אחסון". לצד המיטה נקבע קיר זכוכית עם וילון מכותנה מצרית בגוון אבן, שנשפך על הרצפה.

מאחורי הווילון 'מסתתר' חדר הרחצה הצמוד שיצרה המעצבת במהלך העבודות – חדר רחצה במראה קלאסי, עם טראצו "ישן נושן, שמתחבר יופי עם הדרמה שבחדר", לדברי דפנה.

גם חדר הילדה זכה לתשומת לב נרחבת, כמובן, ובמהלך השיפוץ התגלה אתגר שיש להתמודד איתו: עמוד קיים, שנמצא ממש באזור ארון הבגדים ומקשה על התכנון והזרימה בחלל. לאחר מחשבה החליטה המעצבת על קביעת מדפים פתוחים לספרים ולצעצועים בין העמוד לבין הקיר – וכך התגברה על המכשול המפריע מבלי לפגוע בסגנון העיצוב הכולל של החדר.

אחרון חביב הוא המסדרון המקשר בין החדרים, שטרם העבודות הייתה קבועה בו דלת הכניסה לשירותי האורחים. חדר זה בוטל, ובמקום שבו ניצבה דלת הכניסה אליו הוצב ארון שירות ואחסון גדול מאוד. כדי להסוות אותו ולהפוך אותו למורגש פחות, הוא 'נעלם' בתוך עבודת נגרות שצבעה כגוון הקיר, עם ידיות 'לחץ־פתח'. המטרה הייתה "לא להעמיס על העין במעבר, ולייצר תחושה של מינימליזם, הקרוב כל כך אל ליבי".

ישנם דברים מעטים מרגשים יותר מחזרה אל השכונה של ילדותנו – בטח ובטח כשזה מלווה במעבר לבית מעוצב, בדיוק לפי דרישותינו. העבודה של דפנה מוכיחה שאפשר ליהנות משני העולמות הללו במקביל, ולזכות בתוצאה סופית שיש בה הכול מהכול: יצירתיות, משפחתיות, חמימות ומענה לכל דרישה מצד הדיירים.

 

רוצים להכיר יותר את העיצוב הנורדי -סקנדינבי ולדעת כיצד ליישם בביתכם? הצטרפו לסדנת ההום סטיילינג שלנו 

לפרטים נוספים, לחצו כאן