הצצה לבית של מעצבת פנים: שקט נורדי בלב תל אביב

מתכנון לשיפוץ: נקודת פתיחה

הבית ממוקם במזרח תל אביב, בתוך שכונה שקטה ובעלת אופי עירוני מתון. שטחו כ־120 מ"ר, בתוספת מרפסת של כ־15 מ"ר וחצר קדמית נעימה. הוא בנוי בשתי קומות – קומת קרקע הכוללת את האזור הציבורי, סוויטת ההורים וחדר עבודה, וקומה עליונה שבה ממוקמים חדרי הילדים, חלל משפחתי פתוח וחדר רחצה.

הבית המקורי נבנה בשנות ה־90 והיה שמור אך מיושן. עם תחילת השיפוץ הוחלט ללכת רחוק: לפרק כמעט את כל מה שהיה – עד רמת השלד – ולבנות מחדש. כל המסגרות, הדלתות, תשתיות החשמל והאינסטלציה, הנגרות והכלים הסניטריים הוחלפו. קירות מסוימים נהרסו, בעיקר באזורים הרטובים, כדי לאפשר חלוקה יעילה ונקייה יותר.
ועדיין – לא הכל נמחק: עמוד בטון תומך שנותר בחלל המרכזי שומר על זיכרון מהמבנה המקורי, והוא שולב בעיצוב הסופי במראה גולמי ומחוספס, כחלק מהחומריות הטבעית של הבית.

חוץ ופנים: המעבר שמטשטש גבולות

הכניסה לבית עוברת דרך חצר קדמית שתוכננה כמו מבוא רגוע, מרווח וירוק – מרחב ביניים שמרכך את המעבר מהרחוב הסואן לתוך הבית. רצפת בטון מוחלק בגוון לבן ממשיכה מהחוץ אל הפנים ומטשטשת את הגבולות, תוך יצירת תחושת המשכיות ורוגע.

הדלת הראשית נפתחת אל חלל ציבורי פתוח ומאוורר, שבו תוכננה זרימה מדויקת: המטבח וגרם המדרגות בצד אחד, הסלון ופינת האוכל בצד השני.

לב הבית – סלון עם מבט פתוח אל הגינה

דלת הכניסה נפתחת אל חלל ציבורי רחב ומואר, המתוכנן בקפידה כך שיתקיים בו איזון מדויק בין תנועה חופשית לארגון ברור של הפונקציות השונות. בצד הימני של החלל ממוקמים המטבח וגרם המדרגות, ובצדו השמאלי – הסלון ופינת האוכל, היוצרים יחד קומפוזיציה מאוזנת ונעימה לעין.

העיצוב מבוסס על גישה של מינימליזם חמים: חומרים טבעיים שנבחרו בקפידה, גוונים בהירים ורכים, ונגרות מותאמת אישית שמוסיפה תחושת עומק ועדינות.
מתחת למדרגות שובצו שירותי אורחים ושני חללי אחסון סמוים לעין – פתרונות פרקטיים שמשמרים את המראה הנקי והמסודר של החלל הציבורי.

המרחב כולו לבן ושקט, חף מהסחות מיותרות, ומאפשר לפריטים שממלאים אותו – רהיטים, אמנות, טקסטיל ואקססוריז – לבלוט ולספר סיפור. העץ על גווניו, יחד עם הטקסטורות הרכות והחומריות הטבעית, שובר את האחידות ומכניס חמימות.
אגרטלים, עציצים ונגיעות של צבע פזורים בקפידה ברחבי החלל, מחדירים אליו חיות, תנועה ואופי – ומדגישים את הקשר המובהק שבין עיצוב, טבע וחיים יומיומיים.

המטבח – קו נקי עם נשמה טבעית

המטבח שוכן בצידו הימני של החלל הציבורי, ונחווה כחלק אינטגרלי מהמרחב הכללי של קומת הקרקע – לא אזור נפרד, אלא המשך טבעי של השפה העיצובית והתחושה הכללית של הבית. הוא פתוח, מואר, נעים לעין ומדויק בשימושיות שלו, עם תכנון שמאפשר תנועה חופשית ונוחות מלאה לאורך היום.

חזיתות הארונות עשויות עץ בהיר בגוון טבעי – שמוסיף לרכות הכללית של החלל, ולתחושת ביתיות חמימה אך לא כבדה. החלון הרחב הפונה לחצר הקדמית מכניס פנימה שפע של אור טבעי לאורך כל שעות היום, מדגיש את התחושה המאווררת, ומחזק את החיבור בין הפנים והחוץ.

שילוב של ארונות תחתונים בגוון עץ טבעי וארונות עליונים בגוון פודרה יוצר מראה נקי ואחיד, שמאפשר להכניס טקסטורות וצבעים דרך פריטים קטנים – כמו עציצים, כלי קרמיקה או ספרי בישול.
זהו מטבח שלא צועק את עצמו, אבל כל פרט בו נבחר במחשבה: מהחומרים ועד לפרופורציות, מהנראות ועד השימוש. מרחב שעובד בשביל מי שחי בו – בנוחות, בפשטות, ובאסתטיקה שקטה שקשה להתעלם ממנה.

 

 

חדר ההורים – שקט, פרטיות ותחושת עוגן

סוויטת ההורים ממוקמת בקומת הקרקע, במרחק קל מהחלל הציבורי – מיקום שמאפשר פרטיות מבלי להתנתק מהלב הפועם של הבית. החדר מורכב משלושה אזורים נפרדים אך מחוברים זה לזה: חדר שינה נעים ומאופק, חדר רחצה פרטי, וממ"ד שהוסב לפינת עבודה אינטימית, שקטה ומאובזרת.

הקו המנחה נשמר גם כאן – שילוב בין תכנון פרקטי מדויק לבין אווירה רגועה ומלטפת. רצפת פרקט אלון טבעי בגוון מולבן מחברת את החדר לשפה הכללית של הקומה ומעניקה לו חמימות נעימה.
הפרטים הקטנים לא נשכחו: מחיצות בעבודת מסגרות ברזל וזכוכית עם פסי תיחום עדינים מאפשרות מעבר של אור טבעי גם לחללים הפנימיים, מבלי לוותר על תחושת ההפרדה והביטחון שחשוב שתהיה בחלל פרטי.

זהו חדר שלא מנסה לייצר דרמה – אלא איזון. כזה שמספק את הצרכים היומיומיים אך גם מאפשר רגע של שקט, הפוגה בתוך החיים עצמם. מרחב שמרגיש אישי, מחבק, ומותאם בקפידה למי שגר בו.

גרם המדרגות – תנועה רכה בין עולמות

גרם המדרגות מהווה לא רק חיבור פיזי בין שתי קומות הבית, אלא גם ציר עיצובי מרכזי שממשיך את הקו האסתטי של החלל. הוא חופה בפרקט זהה לזה של הקומה העליונה, מה שיוצר תחושת המשכיות רכה ואחידה בין המפלסים. הבחירה במעקה רשת לבן, עדין ומינימליסטי, מחזקת את המראה האוורירי, ומאפשרת לתאורה הטבעית לזרום בחופשיות לכל אורך המדרגות.

לצדו נשמר ונחשף עמוד בטון תומך – אחד מהאלמנטים המקוריים של הבית – שמעניק למדרגות מראה מעט גולמי ומכניס עומק חומרי לסביבה המאופקת. העמוד לא הוסתר ולא הוחלק, אלא שולב כחלק מהשפה החדשה, ודווקא דרך הפשטות הזו נוצר אלמנט עם נוכחות.

חלון רחב סמוך למדרגות משמש כפתח אור נוסף שמחבר בין הקומות ומאפשר קשר עין טבעי בין החלל הציבורי למפלס המשפחתי שמעליו. כך נשמרת תחושת זרימה מתונה, נוכחת אך לא משתלטת – ממש כמו שאר חלקי הבית.

הקומה העליונה – אזור משפחתי בגובה העיניים

הקומה העליונה מוקדשת כולה לילדים ולמרחבים המשותפים של המשפחה. עם העלייה במדרגות נחשף חלל פתוח, מתוכנן ונעים – אזור משפחתי לא רשמי, המיועד לרביצה, קריאה, יצירה ואירוח.
המרחב מרוהט בפופים, ספה בנויה עם מגירות אחסון נדיבות למשחקים וחומרי יצירה, ומוביל למרפסת רחבה בצורת "ר", שפונה לצמחייה ירוקה. לאורך אחד מקירות המרפסת נבנה ספסל עץ ארוך שמאפשר ישיבה שקטה, רגע של התבוננות או שיחה רגועה.

שלושת חדרי הילדים, השוכנים זה לצד זה, תוכננו בקו אחיד אך מאפשרים ביטוי אישי. הם שקטים, בהירים ופונקציונליים – כל אחד מהם כולל ארון קיר מינימליסטי ושולחן עבודה כחלק מאלמנט נגרות מובנה, שפותח במיוחד כדי להתאים לצרכים המשתנים של הילדים לאורך השנים.
הנגרות עשויה עץ בגוון טבעי, בקווים ישרים ומאופקים, ויוצרת תחושת סדר מבלי להכביד על החלל.
רצפת פרקט זהה לזו שבשאר הקומה מחזקת את התחושה ההמשכית, והחלונות הרחבים בכל אחד מהחדרים שוטפים את החלל באור טבעי ומכניסים פנימה את הנוף – עירוני מצד אחד, ירוק ושקט מצד שני.

זוהי קומה שתוכננה בגובה העיניים של הילדים – מעניקה להם תחושת פרטיות, שייכות ומקום להתפתח, ועדיין שומרת על השפה ההרמונית של הבית כולו.

חדר הרחצה של הילדים – רוגע, חומר ואור

חדר הרחצה בקומה העליונה ממשיך את הקו העיצובי של הבית – נקי, מאוזן ומבוסס על חומריות טבעית. זהו חלל שיתופי, פונקציונלי ונעים, שמתוכנן בקפידה כך שיענה על הצרכים היומיומיים של שלושה ילדים, ועדיין ישמור על תחושת סדר ואסתטיקה מזמינה.

הקירות והרצפה חופו באריחי טראצו בגוונים רכים, שמוסיפים עומק טקסטורלי עדין ומרקם חם, בלי להכביד על המראה הכללי. נגרות בהירה ומדויקת, בעבודת יד ובהתאמה אישית, מספקת פתרונות אחסון נוחים לפריטים אישיים, מוצרי רחצה וחומרי ניקיון – כך שהכל נמצא במקומו מבלי להפר את השקט הוויזואלי של החדר.

אחד האלמנטים הבולטים בחלל הוא החלון הגדול, שמכניס פנימה אור טבעי נדיב לאורך כל היום וממסגר נוף ירוק של צמחייה חיצונית. האור הזה לא רק מאוורר את החלל פיזית – אלא גם תורם לתחושת רעננות ואנרגיה חיובית בכל בוקר מחדש.

התוצאה היא חדר רחצה שיתופי שלא מרגיש זמני או טכני, אלא חלק אינטגרלי מהשפה של הבית – מאוזן, מואר ונעים לשהות בו.

סטיילינג עם אופי – כשעיצוב פוגש נשמה

לאורך הבית שולבו פריטי אמנות, טקסטיל וריהוט שנבחרו בקפידה – חלקם של מעצבים מקומיים, וחלקם עבודות יד אישיות של אם המשפחה, הקרמיקאית. הפריטים האלו – כלי קרמיקה, אגרטלים, תמונות, מגשי עץ – אינם רק יפים לעין, אלא גם נושאים איתם סיפור, מגע, חומר חי.

הפלטה הצבעונית שנבחרה לבית שומרת על קווים רכים וטבעיים: גוונים של חול, אבן, אדמה ועץ בהיר. כל פרט מתחבר לשפה הכללית ויוצר תחושת זרימה, שקט וחום.
שום דבר לא צורח, שום אלמנט לא משתלט – ובכל זאת, יש תחושת נוכחות ברורה, כמעט מופנמת, שהבית הזה לא נבנה רק כדי להיות יפה, אלא כדי לשרת חיים אמיתיים, עמוקים, משתנים.

זהו בית שמצליח לשלב בין קווים נורדיים מדויקים לבין חום מקומי, בין ניקיון צורני לבין רגש. הוא לא מתאמץ להרשים – אבל משאיר רושם עמוק.