לצבע חוקים משלו | שיפוץ דירה בסגנון מינימליסטי
איך הופכים חלל נתון, שמציב לא מעט אתגרים מבחינה עיצובית, למקום שמשרה אווירת נינוחות ומרחב שאי אפשר להתעלם ממנה? איך מצליחים 'לטשטש' צורות גאומטריות בעייתיות במרחב ומספקים לעין – וגם לנשמה מרחב שיש בו המון הרמוניה? פשוט מאוד: משתמשים בצבעים הנכונים ולא חוששים להיות הרפתקניים, במידת הצורך. קחו לדוגמה את הדירה המקסימה שנעשתה במסגרת תכנית מנטורינג לבוגרים מצטיינים של סטודיו שש בי בהנחיית האדריכל אמיר נבון, מעצבת הפנים יעל גוטרייך אורון ובהשתתפות המנטוריסט מאהר סעיד – השימוש החכם בצבעים הוא שעשה את ההבדל והעניק את הערך המוסף לפרויקט כולו.
אחת הדרישות המרכזיות של המשפחה, זוג בסוף שנות ה 40 לחייהם + 2 ילדים בתחילת גיל ההתבגרות, הייתה להפוך את החלל לפתוח ומואר, כזה שיהיה נעים לארח בו תוך מתן פתרונות אחסון רבים. "עוד הם ביקשו לפתוח את המרפסת הסגורה באופן שהחוץ יכנס פנימה" מספרים המעצבים.
מדובר בדירת 100 מ"ר מלבנית וחשוכה בבניין משנות ה-60 בצפון הישן של תל אביב. כאופייני לדירות תל אביביות מהתקופה, המטבח היה ממוקם בחדרון צדדי סגור, החלל הציבורי היה מלבני וארוך וכלל בתוכו מרפסת סגורה. "כבר מהשלב הראשון היה ברור שצריך לתכנן את החלל מחדש על מנת למצות את הפוטנציאל שטמון בו" מספרים המעצבים. בהתאם, כל קירות הדירה נשברו והחלל תוכנן על מנת להתאימו לדרישת הלקוחות שכללו מרחב ציבורי נדיב, מואר ופתוח שיהיה נעים לארח בו ושישלב פינת עבודה. תוכננה אחסנה מרובה, חלקה חבויה וחלקה גלויה. בנוסף, החלל חולק באופן שחדרי הילדים וחדר ההורים יהיו בקצוות שונים של הדירה ויאפשרו פרטיות הן להורים והן לילדיהם המתבגרים.
ספה בהסוואה
עוד בשלב גיבוש הקונספט העיצובי היה ברור שאופיים של בני הבית חייב לבוא לידי ביטוי – הוא שמגיע מעולם הגרפיקה והיא פאשניסטה גדולה. בהתאם נבחרה פלטת צבעים די נועזת שבאמצעותה טושטשו גבולות בבית. כך למשל חלק מקירות החלל הציבורי נצבעו בירוק מעושן והספה שהוצבה בסלון, בצבע כמעט זהה, כאילו נבלעה בתוכו. עמוד בטון שעומד ממש בין הסלון לפינת העבודה נותר חשוף ומחלק את החלל באופן אבסטרקטי. המעברים הנדיבים משני צידיו של העמוד, כל אחד מוביל לחדר ילדים אחר. בין חדרי הילדים תוכנן קיר שלם של נגרות, המחביא בתוכו דלת למחסן די נדיב, ארון שירות ודלת סתרים לחדר רחצה כללי מרווח מאד ומואר במיוחד. על מנת למקסם אחסנה גם המבואה לחדר הרחצה הכללי חובקת בתוכה ארון שירות נוסף ובו מצויים מכונת הכביסה והמייבש עם מקום לאחסנה נוספת. התקרה בחלק הזה של הבית נצבעה בשחור ובשילוב דלתות החדרים השחורות וקיר הנגרות הלבן נוצר משחק של מימדים ועומק שיוצרים תחושת חלל גבוה במיוחד.
שנינו יחד וכל אחד לחוד
המטבח שממשיך את הקווים המודרנים של החלל חולק לקיר של גבוהים ומולו אי נדיב של למעלה מ3.5 מטרים הכולל אחסנה רבה ופינת ישיבה נדיבה. המטבח חולק לצבעוניות של שחור וורוד כשכל חלק משלים את האחר, אך כמעט וגם מתקיים בנפרד.
צבע לא מתנצל בחדרי הבית
בחדר ההורים תוכנן גב למיטה שנצבע בכחול אשר "טושטש" עם חלקו הכחול של הארון שנצבע בדיוק בגובה גב המיטה ועל ידי כך נוצר הרושם כאילו אוחדו לכדי רהיט אחד. צידי הקיר במרחק בין גב המיטה לארון גם כן נצבעו באותו כחול ועל ידי כך נוצר משחק מעניין של טשטוש גבולות בחלל.
בחדרי הילדים תוכננו ארונות נדיבים במיוחד בגודלם (למעלה משלושה מטרים) המאפשרים מקום לאחסן לא רק בגדים אלא גם ספרים, משחקים ודברים אישיים. הנגרות שתוכננה לחדרי הילדים ממשיכה את הקו הנקי של הבית ומאידך מכניסה בו צבע ללא התנצלות.
ובכן, כפי שניתן לראות, תכנון מדויק ושימוש בפלטת צבעים מעט נועזת יכולים בהחלט לעשות את ההבדל ולהעניק לדירה את כל מה שהיה חסר בה, בתמורה למינונים הנכונים וגיבוש פלטה מדויקת של צבעים. וכך, כשמאפשרים ליצירתיות לשלוט על חשבון המוסכמות, מקבלים תוצאה מרהיבה.
מאיפה?
נגרות: ארז אילוז
פרקט: דקופלוס
חללים רטובים: שרוני קרמיקה
תאורה: שקע ותקע ואסף ויינברום
ריהוט והלבשה: Prat Living
דלתות פנים: דומוס