לכל בית יש מרפסת – וראוי להשקיע בה | שיפוץ דירה בקיבוץ

החצר, החלק הפתוח והטבעי ביותר בבית, הוא אזור שעבור רבים נחשב לאהוב ביותר – ובצדק: הרי מדובר במקום שבו אפשר ליהנות משמש טובה, מרוח קלילה, מציוץ ציפורים ומחיבור אמיתי לאימא אדמה. את זה הבינו היטב לקוחותיה של מעצבת הפנים מיכל סמץ, בני קיבוץ בשנות ה־50 לחייהם, שביקשו לבצע שדרוג כולל לביתם.

השניים, שלהם שלושה ילדים (רק הצעירה, בת ה־17, עדיין מתגוררת בבית), ביקשו בראש ובראשונה לשפץ את הבית הישן ולהרחיבו מ־95 מ"ר ל-120 מ"ר – כולל החלפת תשתיות מלאה. הבית עבר כבר כמה גלגולים, ונדרש להתייחסות כוללת ולתשומת לב פרטנית, מהמסד עד הטפחות.
אם כן, עקרונות השיפוץ המרכזיים, לבקשת המשפחה, היו סגנון עיצוב נורדי עדין ופשוט, החדרת כמה שיותר אור טבעי אל תוך הבית, עיצוב חלל ציבורי נוח ומרווח עד כמה שניתן, ומעל לכול – חיבור הפנים עם החוץ, ובמילים אחרות: קשר ישיר בין הבית לבין המרפסת והחצר. להיות בבית, ולהרגיש בחוץ. לצד זה העלתה הנערה בקשה מפורטת משלה: יציאת אדן חלון רחב שעליו תוכל לשבת, לקרוא ספר ולהשקיף החוצה. אין מה לומר, זו משפחה של טבע ושל ירוק.

"בפגישה הראשונה הלקוחות היו סקפטיים מאוד לגבי הפוטנציאל של הנכס, עקב אילוצי קונסטרוקציה רבים בשטח, בהשוואה לפרוגרמה שעליה חלמו", מספרת המעצבת. "אני, לעומתם, ברגע שנכנסתי לנכס התאהבתי. כיווני האוויר והאור בה נפלאים, הבית טבול בירוק – זו פינת גן עדן באמצע הקיבוץ, וכל מה שאני צריכה כדי להפוך את החלום למציאות.
מדובר באנשים פשוטים, צנועים ונעימים, שצעדו איתי לאורך כל הדרך בסבלנות מדהימה, האמינו בי וסמכו עליי, וכך הצלחנו להגשים את החלום במלואו".

ולעבודה עצמה: ראשית, התרכזה המעצבת בחלל הציבורי, שכולל סלון, מטבח, פינת אוכל ופינת קריאה. כדי להתחיל בנקודה הנכונה ביררה המעצבת עם בני המשפחה היכן הם מבלים יותר מכול, ותשובתם הייתה ברורה: המטבח. משם החל התהליך כולו.
המעצבת נהנתה מהאפשרות 'למקם את האזורים מחדש', הודות להרחבת הבית, וכך עשתה: היא בחרה למקם את המטבח בצמוד למרפסת הידועה, כך שהיציאה למרפסת מחייבת לעבור דרכו. היא תכננה מטבח פראללי, שבמרכזו קוביית שיש לכיור ובמקביל אליה אי גדול המכיל מקומות אחסון, כיריים חשמליות ומקומות ישיבה. חזיתות המטבח עשויות פורמייקה בהירה בעלת טקסטורה עדינה, והידיות ה'רוכבות' צבועות שחור. ניגוד הצבעים מאפיין גם את משטחי השיש: באי הונח שיש קיסר בהיר עם נימים אפורים, ובכיור – אפור כהה עם נימים לבנים עדינים. הקירות מאחורי הכיור ובדפנות הנגרות מחופים באריחים לבנים פשוטים עם רובה כהה, למראה נורדי. הכניסה למטבח מכיוון מבואת הכניסה ומהסלון זכתה למסגרת בשל אילוצי קונסטרוקציה – קורות ועמודים שנמצאים במקום – והפכה למעין שער כניסה למטבח.

את פינת האוכל מיקמה המעצבת מול מבואת הכניסה, בצמוד למטבח. החלום של הילדה הוגשם כאן, בדמות אדן חלון עמוק בגוון כחלחל שחופה במדף עץ אלון. נוספו אליו גם אהילי קש עדינים, שמשלימם תמונה יפה ומאפשרים לילדה לצפות אל החצר הירוקה בכל רגע. במרכז פינת האוכל – שולחן ישן שחיכה בסבלנות במרפסת במשך זמן רב. סביבו הונחו ספסל וכיסאות פח, ולטובת התאורה נבחר גוף תאורה מינימליסטי מעץ.

סיימנו את פינת האוכל – וממשיכים לפינת הקריאה, שגם לגביה הייתה לבעלי הבית בקשה מיוחדת: בתחילת התהליך ציינו בפני הלקוחות שיש ברשותם שידת עץ כבדת מראה בעלת ערך רגשי. אומנם זו לא שידה שמתאימה לקו העיצובי המופיע בשאר חללי הבית, אבל אלו הפריטים שיוצקים את הקסם לתוך הבית". פינת הקריאה הפכה, למעשה, לאזור המפריד בין הסלון לבין המטבח, שנוצר על בסיס (עוד) עמוד קונסטרוקטיבי שאין להתעלם ממנו. "העמוד הגדיר בצורה ברורה את גודל חלל הסלון, ויצר מאין 'אי' של שקט בינו לבין המטבח", אומרת סמץ, "והנה לנו פינת קריאה נפלאה עם מקום של כבוד לשידה בעלת הערך הרגשי". לצד השידה הניחה המעצבת כורסה מודרנית, לאיזון ה'כבדות', בתוספת שטיח ופוף נעים ונוח. בין הפינה לבין הסלון הוצב מדף בנוי, מחופה בעץ אלון, המשמש כשולחן צד. גוף תאורה שחור 'סגר את הפינה', תרתי משמע.

ומה לגבי הסלון? הקיר המרכזי, כמו גם פינת הקריאה, מחופים בטפט גאומטרי בהיר המכניס חמימות עדינה ונעימה; מבואת הכניסה מוקמה על ציר המפגש בין החלל הציבורי לחללי המגורים. "הלקוחה לא רצתה לייצר שם עומס, ולכן בחרתי למקם ספסל מחומר טבעי שעליו ניתן לשבת ולחלוץ נעלים בנוחות", מספרת המעצבת.

על קיר המסדרון המוביל מאזור זה אל יחידת ההורים, נתלו גופי תאורה בצורת חלוקי נחל בגדלים שונים, ליצירת תאורת מעבר נעימה.

יחידת ההורים היא התוספת לבית הקיים, שנבנתה במהלך העבודות. היתרון במקומו הוא בצניעותו: הודות למסדרון המוביל אליו, הוא נותר ממוסתר גם כאשר דלת היחידה נותרת פתוחה. גם בחדר זה הושם דגש על החוץ, וההורים יכולים להשקיף על עץ הפקאן שבחצר בעוד הם שוכבים במיטה. הקיר שמאחורי המיטה חוּפה בטפט תכלכל עם הדפסי עלים לבנים; קיר החלון – בגוון בטון כהה יחסית; גופי תאורה צהובים ומנימליסטיים מכניסים נגיעת צבע נוספת ויוצרים קומפוזיציה נהדרת. מול המיטה הוצב ארון בגדים משולב טלוויזיה, ולצד המיטה הוצבו שידות שנאספו מהחצר ומכניסות עוד 'נגיעה' מן החוץ פנימה. במקלחות, זו של ההורים וזו הכללית בחרה המעצבת ריצוף עם דוגמה גאומטרית וצבעוניות שמלוות את כל באי הבית.

כך, בפרויקט לא קצר אך מלא הרפתקאות, חוויות והשראה, הצליחה המעצבת מיכל סמץ ליצור עבור בעלי הבית בדיוק את מה שרצו, ולהגשים עבורם את החלום: בית מודרני, מעוצב בסגנון סקנדינבי־נורדי, אשר מכניס אל החלל מנות עצומות של טבע ושל ירוק בכל שעה ביום. מקסים.

ירידה לפרטים:

ריצופים חיפויים וסניטרים – אלוני

תאורה כללית – תומס תאורה

תאורה בחדר הורים לצד מיטה- סטודיו ערן פורת

טפטים – מעודד צבעים

אקססוריז להלבשת הבית – הדס שדה, נעמי גלריה לתאורה וריהוט, Basic Studio

סטיילינג לצילומים רעות פרידמן ברוכי