מינימליסטית, בוגרת ועל זמנית – שיפוץ בית פרטי בצפון תל אביב

אופנות וטרנדים משתנים כל הזמן. מה שנחשב בעבר כשיא היוקרה והיופי יכול להראות היום במקרה הטוב מיושן ובמקרה הפחות טוב כפשע אסתטי בלתי נסלח. כשזה נוגע לבגדים הפתרון הוא קל, פשוט לקנות בגד חדש ולשמור את הישן בארון ליום בו הוא יהפוך לפריט רטרו מבוקש. אבל בכל הנוגע לעיצוב הבית, ההשקעה כל כך גדולה שלא נוכל להחליף את הסגנון שלו על פי האופנה האחרונה.

כאשר מעצבת הפנים דפנה גרבינסקי התבקשה לעצב מחדש בית ישן ברמת אביב עבור זוג צעיר ותל אביבי ושלושת ילדיהם, היה לה ברור שהקו המנחה הוא ליצור עיצוב על זמני שאינו נכנע לטרנדים ואופנות חולפות ושעליה לנווט בזהירות בין רוח הזמן לבין השאיפה לעיצוב שישאר רלוונטי ועדכני לעוד שנים רבות.

הבית הדו-קומתי עבר שיפוץ מסיבי כדי להפוך לחלל פתוח ומזמין. השיפוץ כלל הרחבה של חזיתות הכניסה, שינוי מיקום המדרגות, חשיפת עמודי הבטון ויציקת רצפת בטון למראה מהוקצע ומודרני. עיצוב החלל הפנימי של הבית נשען על שילובים מעניינים בין ישן וחדש, מהוקצע וגולמי, דיוק וחוסר מאמץ.

סלון חשוף ומדויק

מעבר למדרגות נחשף חלל פתוח, מואר באור רך שמגיע מקיר נגדי שעשוי כולו חלונות בפרופיל בלגי הפונים לגינה. ספה רכה, טקסטיל טבעי וריהוט עץ גולמי מעדנים ומשלימים את הבטון החשוף של העמודים התומכים ורצפת הבטון החלקה.

הסלון, בצבעים נטרלים ועיצוב מדויק, מצליח לשדר חמימות ביתית על אף, ואולי בזכות, הצמצום החומרי. המרחב הפתוח נותן מקום לכל פריט לזהור במלוא יופיו, בלי להעמיס על החלל. קיר החלונות עשוי פרופיל בלגי לבן וממסגר בעדינות גינה ירוקה שמגדילה ומעשירה את המרחב הפנימי.

אי של שקט במטבח

מעבר לעמוד בטון חשוף נמצא המטבח, מופרד-לא מופרד מהסלון. העיצוב מודרני בקווים לבנים נקיים עם אלמנטים של עץ אגוז אמריקאי באי העבודה המרווח. האי המולטי-פונקציונלי מספק מרחב לעבודה, בישול, אחסון וישיבה על כסאות בר. הנישה בקיר הארונות הלבנים מספקת מקום נוח לכיור ובה דלפק שיש ומידוף נירוסטה, שניהם מתכתבים עם הבטון החשוף בחלל המרכזי.

לצד המטבח ניצב שולחן אוכל ארוך מעץ כהה ולצידו ספסל עץ תואם בקווים מעוגלים. כסאות עץ שחורים משלימים מקומות ישיבה לכל המשפחה וברקע עומדת ויטרינה שקופה עם תריסי עץ עתיקים שממסגרים אותה, יוצרים שכבת חומר נוספת ומדגישים שוב את האיזון העדין בין החדש לישן.

פיסול באוויר

דלת הכניסה נפתחת לחלל גדול שמתגלה מבעד לפאנלים אנכיים דקים ואווריריים שהם חלק מגרם המדרגות המוביל לקומה השנייה. שווה לקחת רגע ולהתעכב על המדרגות האלה. במבט מהצד מדרגות הפח הלבנות נראות מרחפות ובחיקן הן נושאות לוחות עץ מסיביים ליצירת ניגודיות יפיפייה בין אוויר לאדמה, רוח וגשמיות.

השילוב הזה, בין מודרניות נקייה וחומרים גולמיים, מהווה תמה מרכזית בעיצוב הבית ומתגלה גם בבחירת הריהוט, גופי התאורה ופריטי האמנות. למשל, ארון עץ בורמזי עתיק שהוצב בחלל הכניסה לצד המדרגות המודרניות או מגלשי סקי ישנים שהפכו לפיסת אומנות תלויה.

 

לישון בבית מלון

בחדר השינה המרכזי הוחלט ללכת על חלוקה לא שגרתית של החלל כדי לתת תחושה של אתר נופש מפנק. העיצוב היצירתי של דפנה מבטל את החלוקה המסורתית בין חדר הרחצה וחדר השינה ומאפשר לשני החדרים לפלוש זה אל זה במין משחק של גילוי והסתרה. יחידת הכיור ניצבת חשופה בחלל חדר השינה ומאחוריה קיר זכוכית, שמהווה מחיצה בין חדר השינה למקלחת מרווחת ותא שירותים. וילון פשתן יורד מהתקרה לרצפה ומספק את הפרטיות הנחוצה מבלי לסגור את החלל.

בקומה השנייה נותרה חלוקת החלל המקורית של הדירה כמעט כפי שהייתה. זוהי ממלכת הילדים ובה פינת טלוויזיה, חדר שירות ואזור משחקים. שני חדרי הילדים וחדר הרחצה הצמוד עוצבו כהמשך לשפה העיצובית המינימליסטית והבוגרת של הקומה התחתונה, ללא אלמנטים ילדותיים או צבעים בוהקים.

סגיר

כאמור, אופנות חולפות, אבל עיצוב אינטליגנטי מצליח לשלב אלמנטים עכשוויים על בסיס איתן של קלאסיקה ואיכות. הבחירות העיצוביות של דפנה גרבינסקי נשענות על אסתטיקה שקטה ומינימליסטית, אך יוצרות אווירה נגישה וחמימה בבית שימשיך לגדול ולהתפתח יחד עם המשפחה הצעירה שזכתה לגור בו.

קרדיטים

שולחן פינת אוכל: אלון דודו

פרופיל בלגי: בלג׳יו

ספה: בילונגינג

כורסאות: זארה הום

וילונות: קוסידו

מדרגות: יינון ארזי